פסק-דין בתיק ת"א 122275/01

1.    תביעה זו נשענת על  8 שיקים בסכום כולל של 155,141 ש"ח אשר הוצאו על ידי 3 חברות בשליטת הנתבעים (להלן: "החברות"), לטובת חברה בשם מגאסון הולדינגס בע"מ (להלן: " מגאסון"), והוסבו על ידי האחרונה לטובת התובעת. השיקים, שנועדו להיפרע במהלך חודש נובמבר 1995 להוציא אחד שזמן פירעונו חל במאי 1995 (להלן: " השיקים") - חוללו באי פירעון, אך התביעה בתיק זה הוגשה רק בנובמבר 2001 כשהיא נסמכת תחילה על 3 שיקים בלבד. תביעה נוספת אשר נסמכת על 5 שיקים הוגשה במאי 2002. משאוחד הדיון בשני התיקים והוגש כתב תביעה מתוקן בתיק זה, הועמד סכום התביעה על 794,113 ש"ח. נראה  שסכום התביעה "תוקן" בסיכומי התובעת והוא עומד עתה על 628,556.56 ש"ח למועד הגשת התביעות המקוריות בכל תיק.  

2.    התביעה מכוונת כנגד שני הנתבעים בהסתמך על הדברים הבאים:

מגאסון העמידה לרשות החברות הלוואה בסכום של 1,000,000 ש"ח על פי הסכם שנעשה ביניהן בספטמבר 1994;

השיקים נמסרו למגאסון על חשבון החוב בגין הלוואה האמורה (להלן: " ההלוואה");

הנתבעים ערבו לפירעון ההלוואה ומכוח ערבותם זו הם חבים בפירעון הסכום שלא סולק באמצעות השיקים;

מגאסון הסבה את השיקים לתובעת, וב- 16.10.96 המחתה לה את כל זכויותיה כלפי החברות בגין ההלוואה ובגין שיקים. התובעת באה על כן בנעליה של מגאסון לעניין החוב האמור.

3.    עיקר הטענות שבפי הנתבעים: 

אין לתובעת כל עילת תביעה כנגד הנתבעים, לפי שהמחאת הזכויות הנטענת "מוכחת" באמצעות " מסמך מזוייף... שנחזה להיות חתום על ידי התובעת ומגאסון..."(סעיף 1 לסיכומי הנתבעים).

השיקים בכלל בוטלו בהסכמת מגאסון כך שבמועד המחאת הזכויות הנטענת, לא הייתה למגאסון כל זכות ברת המחאה ביחס לשיקים;

ממילא אין קשר בין השיקים לבין ההלוואה בסכום של 1,000,000 ש"ח, מה גם שההלוואה הזו נפרעה במלואה;

אקדים את המאוחר ואומר:

נראה לי שהטענה הראשונה של הנתבעים הוכחה במידה שמצדיקה את דחייתה של תביעה זו. ואולם על מנת שהתמונה, ככל שהתבררה תהא שלימה, ומאחר שדיון בטענה זו מצריך ממילא סקירה של המסמכים "המעורבים" - אתייחס אגב זאת, גם לטענות הצדדים "לגופם של דברים". 

4.    מגאסון בע"מ שהיא החברה שעמה עשו החברות את ההסכם מיום 29.9.94 (סומן ת/5), עסקה לפי התצהיר מטעם התובעת, בסחר בציוד אלקטרוני, תקשורת ומחשבים.

החברה שהמחתה לתובעת את הזכויות בהלוואה שהועמדה לרשות החברות לפי ההסכם ת/5 (להלן גם: " ההסכם"), נושאת שם דומה אך לא זהה. אלא שהנתבעים העלו תהיות בעניין זה רק בסיכומיהם, ועל כן אצא מתוך הנחה שאכן מדובר באותה "מגאסון". 

ההסכם בן 7 סעיפים, והוא פותח בקביעה ש החברות ישמשו מפיץ למוצריה של מגאסון וירכשו ממנה " מלאי ראשוני עפ"י המלצת מגאסון". החברות גם מוגדרות בהסכם כ"מפיץ". הרושם אפוא הוא שמדובר בהסכם הפצה.

להסכם אמור להיות מצורף נספח - מהקשר הדברים ניתן לכאורה להבין שהנספח מתייחס למלאי הנרכש, וכך עולה גם מעדותו של נתבע 1 (פרוטוקול מ-1.6.2005 עמ' 20) - אלא שנספח כזה לא הוגש על ידי מי מהצדדים, וההסכם עצמו אינו נוקב בשווי הכספי של המלאי שהחברות אמורות לרכוש ממגאסון. 

לעומת זאת, ההלוואה על סך של 1,000,000 ש"ח שמגאסון מתחייבת להעמיד לרשות החברות לפי ההסכם, מוסברת בכך שהן יזדקקו לסכומי כסף גבוהים, ועל כן "מגאסון ואחרים" יעמידו לרשותן הלוואה בסכום האמור לתקופה של 10 חודשים החל מיום 10.2.95. ההלוואה אמורה להיפרע "ב-10 תשלומים חודשים שווים ורצופים בריבית שתגבה ממגאסון על ידי הבנק ובתנאים שיסוכמו בנפרד בין הצדדים".

עוד לפי ההסכם -

במקרה שהוא יבוטל על ידי החברות, על מגאסון להחזיר להן את כל השיקים שקיבלה "בגין הסכם זה", אך אז על החברות להחזיר מיד את ההלוואה.